לא רוצים לישון - רוצים להשתגע...

Transkript

1 טכנולוגיה האם ניתן להתייחס לקבוצות החברים בפייסבוק כקבוצה? לא רוצים לישון - רוצים להשתגע... פייסבוק היא הרשת החברתית הגדולה בעולם, עם יותר מ- 750 מיליון משתמשים פעילים. הבנת הסיבות לכך שמאות מיליוני אנשים נרשמים לפייסבוק ופעילים בה על מדי יום ביומו היא אבן בניין חשובה בהבנת ההתנהגות של משתמשי הרשת. עוד לפני פריצת פייסבוק ושאר הרשתות החברתיות לתודעה הציבורית סיפק האינטרנט, בעזרת הקשר הבלתי-אמצעי שהוא מאפשר עם אוכלוסייה גדולה של אנשים, "תמיכה רגשית" לאנשים רבים. בנוסף ליכולות התקשורת שמספק האינטרנט, פייסבוק יוצר עבור חבריו פלטפורמה של קבוצות חברים מוגדרות המקיפות את האדם. האם קבוצות החברים ברשתות החברתיות הווירטואליות אכן יכולות להיתפס כ"קבוצות"? << אורן גיל אור "לא רוצים לישון רוצים להשתגע", אומר הפזמון ב"שיר השכונה" המפורסם של "התרנגולים". דומה, שבעת האחרונה החבר'ה אכן לא ישנים הם פשוט משוטטים, בעצם גולשים, שעות על גבי שעות, ברשתות החברתיות, ואין להם מנוח עד שלא התכתבו עם מאות מ"חבריהם" והוסיפו עוד כמה וכמה חברים חדשים. אך האם אלה הם חברים באמת? רשתות חברתיות אלקטרוניות, כדוגמת פייסבוק, טוויטר, מייספייס ואחרות, הפכו להיות בין אתרי האינר טרנט הפופולריים ביותר בשנים פייסבוק היא הרשת החברתית הגדולה בעולם, עם יותר מ- 880 מיליון משתמשים פעילים ו- 65% צמיחה בין יולי 2010 לדצמבר פייסבוק היא רשת פעילה מאוד, עם יותר מ- 375 מיליון משתמשים אשר נכנסים לרשת לפחות פעם ביום. פייסבוק אמנם נחשב "משחק" לצעיר רים, אך יותר משני שלישים מהמשתמשים ברשת הם בוגרי אוניברסיטה, והפלח הצומח ביותר בקרב משתמר שיה הוא של בני 35 ומעלה. למשתמש הממוצע בפייסבוק יש 130 חברים, והוא מבלה 31 דקות ביום ברשת. יותר מ- 35 מיליון משתמר שים מעדכנים את הסטטוס שלהם לפחות פעם ביום, ויותר מ- 30 מיליארד פריטי תוכן )כגון תמונות והודר עות( מועלים לאתר בכל חודש Statistics( Facebook 2011(. בישראל רשומים מעל 3.5 מיליון משתמשים בפייסבוק, מספר שמהווה כ- 67% מהאוכלוסייה המחור ברת לאינטרנט )2011.)Socialbakers, הבנת הסיבות לכך שמאות מיליוני אנשים נרשמים לרשתות החברתיות ופעילים בהן על מדי יום ביומו היא אבן בניין חשובה בהבנת ההתנהגות של משתמשי הרשר תות החברתיות. זאת ועוד, פילוח אוכלוסיות המשתר משים על-פי מאפיינים דמוגרפיים, פסיכוגרפיים והתר נהגותיים יכול להוות נכס משמעותי לכל אלו המנסים "להשתמש" ברשתות החברתיות לצורכיהם, כגון חברות, גופים פוליטיים, וקבוצות אינטרסנטיות אחרות. האינטרנט מפחית תחושת בדידות ודיכאון במחקר שערכה קבוצת חוקרים כבר בתחילת ימיו של האינטרנט נמצא, כי השימוש באינטרנט למטרות חברר _56

2 >> תיות מפחית תחושת בדידות ודיכאון אצל משתמשים, תחושה שהעולם המודרני, ובמיוחד השימוש באינטרנט, פרט לרשתות החברתיות, מגביר. כמו כן, נמצא שהרשתות האלקטרוניות החברתיות עוזרות לאנשים בשיפור ההערר כה העצמית ובתפיסת התמיכה החברתית שיש להם. במחקר שערכו Morahan-Martin & Schumacher נמצא, שאנשים בודדים משתמשים באינטרנט ובדואר האלקטרוני בצורה אינטנסיבית, והשימוש בהרבה מקרים מוגדר על-ידם כמעניק להם תמיכה רגשית מאחרים. ההתנהגות החברתית של אנשים בודדים באינטרנט עקבית בדרך כלל, והם מדווחים על שביעות רצון מיחסיהם עם החברים המקוונים. הבודדים נוטים להשתמש באינטרנט כדי לווסת מצבי רוח שליליים, למרות שהם מדווחים כי השימוש באינטרנט מפריע להם בתיפקוד היומיומי, וגוזל מהם זמן שהם היו רוצים להשקיע בדברים אחרים. כפי שניתן לראות, קיים יחס אמביוולנטי מדווח לגבי השימוש באינטרנט אצל בודדים. תופעה חברתית זו יכולה להיות מוסברת בחלקה בעובדה שרשתות חברתיות מסורתיות רבות, כדוגמת קבוצת החברים מבית-הספר, קבוצת החברים לעבודה וכדומה, התמעטו בעשורים האחרונים כתוצאה מקיומו של האינטרנט. אנשים רבים מעדיפים לבלות את זמנם באינטרנט במקום באינטראקציה עם משפחותיהם ועם חבריהם. העדר קשרים חברתיים הוא תופעה בעייתית למין האנושי, שיכולה אף להביא לפסיכו-פתולוגיות כמו סכיזופרניה, ולכן, אנשים שקשריהם החברתיים או האפשרות שלהם לקשור קשרים חברתיים לא היו גבוהים לפני התפתחות העולם הווירטואלי, מוצאים את עצמם בסיטואציה שבה הם חייבים למצוא לעצמם תחליף חברתי אחר. למרות שהיינו רוצים לחשוב שישראל היא חברה בעלת לכידות חברתית גבוהה יחסית, נתונים שעולים מהסקר החברתי האחרון של הלמ"ס )2010( מצביעים על כך ש- 28.8% מהאוכלוסייה בישראל חיה בתחושת בדידות. השיר מוש הנרחב בפייסבוק בישראל יכול, אם כן, לתרום לתחור שת הבדידות המאפיינת רבים בחברה הישראלית. קבוצת החברים בפייסבוק ניתן להגדיר קבוצה בצורות שונות, כאשר אחת ההגדר רות השמה דגש ביחסים של פנים-אל-פנים היא: "שני ניתן למדוד חוזק של קבוצה במדדים אובייקטיביים, כגון הומוגניות החברים, יציבות החברות בקבוצה והאינטראקציה בין החברים 57_

3 טכנולוגיה קבוצות חברים בפייסבוק נוטות לעיתים קרובות להיות אקטיביות, משום שיש חברים רבים בכל קבוצה, ומספיק שמספר מצומצם של החברים יהיה פעיל, על מנת לתת תחושת "פעילות ענפה" לקבוצה כולה אנשים לפחות המקיימים זה עם זה יחסי גומלין פנים- אל-פנים, המודעים לחברי הקבוצה האחרים ולתלותם בהם בניסיונם לממש מטרות משותפות". מנגד, הגדרה אחרת, בה יחסים פנים-אל-פנים אינם הכרחיים, היא "מיקבץ אנשים המתחברים יחדיו על מנת לממש מטרה מסוימת או לספק צורך מסוים". על מנת להבין האם ניתן לראות בפייסבוק תחליף לקבוצות מסורתיות, יש לבחון האם קבוצת החברים של טבלה > 1 הערכה עצמאית ממוצעים, סטיות תקן וציוני מינימום ומקסימום של רמת היישותיות הנתפסת וההערכה העצמית הקולקטיבית של קבוצת החברים בפייסבוק ממוצע סטיית תקן מינימום מקסימום רמת יישותיות נתפסת טבלה > 2 רמות הפעילות הערכה עצמית קולקטיבית מספר נבדקים, ממוצעים וסטיות תקן של רמת היישותיות הנתפסת ברמות הפעילות השונות מספר נבדקים סטיית תקן אדם בפייסבוק מהווה בכלל קבוצה. קבוצת החברים של אדם בפייסבוק כוללת את האדם עצמו ואת כל חברי הפייסבוק המחוברים אליו ישירות במערכת. קבוצה זו שותפה למידע שמפרסמים חבריה, ובדרך כלל מקיימת אינטראקציה ברמה זו או אחרת. קבוצה זו גדולה למדי, ומונה בממוצע כ- 130 חברים, ככל הנראה הרבה יותר מרוב הקבוצות החברתיות המסורתיות שהוזכרו כאן. אם לשפוט על פי ההגדרות של קבוצה, ההגדרה הראר שונה שמדגישה את היחסים פנים-אל-פנים תוציא את קבוצת החברים בפייסבוק מהגדרת הקבוצה, כיוון שאין בפייסבוק יחסים של פנים-אל-פנים, ואילו ההגדרה השניה, שבה יחסים פנים-אל-פנים אינם הכרחיים, ייתכן ותכליל את קבוצת החברים בפייסבוק כקבוצה. גישה אחרת המדברת על הזדהות עם קבוצות היא גישת אינדיבידואליזם-קולקטיביזם, אשר מבוססת על אחד מממדי התרבות של הופסטדה. מדד זה מדבר על הדגש ששמים תרבות או אדם בקידום אינטרסים אישיים מול אינטרסים קבוצתיים, כאשר קולקטיביזם הוא בעצם הזדהות עם קבוצות. מבחינת מדד זה מדורגת ישראל באמצע הסקאלה )ציון 54 מתוך 100(, כך שמבחינה זו ישראלים נוטים להזדהות עם קבוצות בצורה בינונית, כתכונה תרבותית. Triandis & Gelfand הציעו להבחין בין קולקטיביזם אנכי, שבו מכפיף עצמו האדם לקבור צה, לבין קולקטיביזם אופקי, שבו מדגישים אנשים את התלות המשותפת שלהם בשאר חברי הקבוצה. הקור לקטיביזם האופקי תואם יותר להזדהות עם קבוצות בפייסבוק, שכן בפייסבוק כל החברים הם במעמד שווה, ללא גורמי סמכות אלו או אחרים. חמישה סוגים של קבוצות אנשים אמנם, ניתן למדוד חוזק של קבוצה במדדים אובייקטיבים, כגון הומוגניות החברים, יציבות החברות בקבוצה, האינטראקציה בין החברים ועוד, אך הדבר הרלבנטי עבור מחקר זה הוא התפיסות הסובייקטיביות של אנשים לגבי הקבוצות בהן הם חברים, תפיסות אשר משתנות עבור קבוצות שונות איתן מזדהה האדם במאר פיינים, בתפקידים, וביחסי הגומלין בין חברי הקבוצה. במחקרם של.Lickel Et Al נמצאו חמישה סוגים של קבור צות אנשים, שעל פיהם ניתן לקטלג את רוב הקבוצות בעולם קבוצות אינטימיות, קבוצות מכוונות משימה, קטגוריות חברתיות, קבוצות בעלות קשרים חלשים, וקבוצות זמניות. בהקשר לקבוצת חברים בפייסבוק, לא ברור מאליו לאיזו מהקטגוריות ניתן לשייך קבוצה זו. אמנם, קבוצת "חברים" נמצאה במחקר כקבוצה אינר טימית, אך נראה שלמושג "חברים" בפייסבוק יש משמר עות שונה, שכן קשה להתייחס לקבוצה של 130 אנשים בממוצע כאל קבוצה אינטימית. מנגד, זו גם לא קטגור ריה חברתית, שבדרך כלל היא קבוצה הרבה יותר גדולה, ובהעדר משימה מוגדרת, וללא תחושת זמניות, הקטגור ממוצע יישותיות רמת פעילות << _58

4 ריה הקרובה ביותר היא קבוצות בעלות קשרים חלשים, קבוצות שנמצאו כבעלות ערך נמוך מבחינת זהות חברר תית של אנשים. למרות שעל פי חלק מהגדרות הקבוצה ניתן להתייחס לקבוצת חברי הפייסבוק כאל קבוצה, עדיין לא ברור האם זו התפיסה של משתמשי פייסבוק עצמם. אחד הממדים המשפיעים עד כמה נתפסת קבוצה כקבוצה הוא היישותיות. יישותיות היא "המידה שבה קולקטיב של אנשים נתפסים כקשורים יחד כיחידה קוהרנטית". הגדרה אקדמית זו נפרטה על ידי Lickel Et.Al למספר תכונות נתפסות שנמצאו קשורות למידה שבה תפסו אנשים קבוצות בחייהם כקבוצה: מידת האינטראקציה בין החברים, חשיבות הקבוצה לחבריה, דמיון בין חברי הקבוצה ומטרות/תוצרים משותפים )לפי סדר השפעה(. לגודל הקבוצה הייתה השפעה שלילית קטנה יחסית על מידת היישותיות הנתפסת. השפעת גודל הקבוצה על רמת היישותיות אינה עקבית במחר קרים שונים: במחקר אחר נמצא דווקא שגודל הקבוצה תורם לתחושת הלכידות של הקבוצה, בניגוד למה שהיה ניתן לשער. בהתייחס לגודל הקבוצה, במחקר זה נוסחה ההשערה השלישית בהתאם למחקרו של :Lickel ככל שקבוצת חברים של אדם מסוים בפייסבוק גדולה יותר, כך היישותיות הנתפסת נמוכה יותר. רמת האינטראקציה בין חברי הקבוצה, שנמצאה כמשפיעה על יישותיות, נבדקה במחקר נוסף, שבו נמצא שככל שחברי הקבוצה מנהלים אינטראקציה ערה יותר, כך גוברת תחושת היישותיות של הקבוצה. קבור צות חברים בפייסבוק נוטות לעיתים קרובות להיות אקטיביות, משום שיש חברים רבים בכל קבוצה, ומסר פיק שמספר מצומצם של החברים יהיה פעיל, על מנת לתת תחושת "פעילות ענפה" לקבוצה כולה. על פי קריר טריון זה, אם כן, תחושת היישותיות של תחושת החבר רים צריכה להיות יחסית גבוהה בפייסבוק. במחקר זה לא נבדקה רמת האינטראקציה בקבוצת החברים כולה, אולם נמדדה מידת הפעילות של אדם מסוים בפייסבוק כמדד לאינטראקציה שלו בקבוצת החברים שלו. ההנחה היא, שאדם אשר מבלה זמן רב בפייסבוק, ויש לו חברים רבים, מקיים איתם אינטראקציה רבה יותר, מאשר אדם עם מעט חברים שמבלה מעט זמן בפייסבוק. בהתאם לכך נוסחה השערת המחקר השנייה: ככל שרמת הפעיר לות של חבר פייסבוק גבוהה יותר, כך רמת היישותיות הנתפסת של הנבדק לגבי קבוצת חבריו גבוהה יותר. מדד היישותיות נמצא גם כקשור בצורה חזקה להזדהות עם הקבוצה. קבוצות בעלות קשרים חלשים שהוזכרו כאן כנמוכות ברמת היישותיות, נמצאו גם נמור כות ברמת ההזדהות החברתית שחבריהן חשו איתן. בנוסף, נמצא כי ההזדהות עם הקבוצה גוברת בקבוצות הנתפסות כיישותיות בעיקר כאשר אדם נמצא במצב של חוסר ודאות, מה שיכול להסביר שימוש שמשתמר שי פייסבוק עושים בקבוצת החברים שלהם כתמיכה בתקופות קשות ופחות ודאיות, בדומה לשימוש שעשו משתמשי האינטרנט בחבריהם הווירטואליים. יישותיות נתפסת היא לא רק כתוצאה של מאפיינים שונים בקבוצה, אלא היא גם תכונה המעוותת את תפיסת אדם ביחס לחברי הקבוצה המהווה קבוצת חוץ עבורו. אנשים התופסים קבוצות חוץ כיישותיות יותר עסוקים הרבה יותר בהשוואה של חברי הקבוצה אחד לשני, כיוון שהם רואים בקבוצה אוסף של אנשים אשר אמורים להיות דומים אחד לשני. כך, למשל, נבדר קים אשר בעקבות מניפולציה תפסו קבוצת אנשים כיישותית יותר, תפסו את חבריה כבעלי תכונות זהות יותר בהיבטים פסיכולוגיים, וגם בהיבטים פיסיים, כמו צבע העור של חברי הקבוצה. ניתן להגדיר קבוצה בצורות שונות, כאשר אחת ההגדרות השמה דגש על יחסים של פנים-אל-פנים היא "שני אנשים לפחות המקיימים זה עם זה יחסי גומלין פנים-אל- פנים, המודעים לחברי הקבוצה האחרים ולתלותם בהם בניסיונם לממש מטרות משותפות" >> טבלה > 3 גודל הקבוצה מספר נבדקים, ממוצעים וסטיות תקן של רמת היישותיות הנתפסת ברמות גודל קבוצת החברים השונות מספר נבדקים סטיית תקן טבלה > 4 גיל הנבדקים ממוצע יישותיות מספר חברים פחות מ יותר מ- 400 מספר נבדקים, ממוצעים וסטיות תקן של רמת היישותיות הנתפסת בקבוצות גיל הנבדקים השונות מספר נבדקים סטיית תקן ממוצע יישותיות גיל _

5 טכנולוגיה שימוש בסטריאוטיפים לגבי קבוצות חוץ נפוץ יותר ככל שהקבוצה נתפסת כיישותית יותר, כיוון שבמקרה זה נתפס דמיון רב יותר בין חברי הקבוצה, ולכן תכונות שמשויכות לאחד החברים מושלכות גם על שאר חברי הקבוצה. נראה, אם כן, שתפיסת יישותיות היא תופעה שמחזקת את עצמה, שכן תכונות שונות בחברי קבוצה, כגון רמת האינטראקציה, מגבירות את היישותיות הנתר פסת שלה, וזו גורמת לחברי הקבוצה להיראות כדומים יותר, פיסית ונפשית, בעיני אחרים, מה ששוב יגביר עוד יותר את רמת היישותיות הנתפסת. במחקר זה נבדקת היישותיות כמשתנה תלוי, אך ניתן לבחון גם את השפעת היישותיות הנתפסת של חברי קבוצת החברים בפייסבוק על המידה שבה חברי הקבוצה, ואחרים, תופר סים את ההומוגניות בתוך הקבוצה. לשמר את הזהות העצמית החיובית על-פי תיאוריית הזהות החברתית, מורכבת הזהות העצמית משני מרכיבים: הזהות האישית, שבה נמצאים התכונות/עמדות/כישורים של האדם שמייחדים אותו מאחרים, והזהות החברתית, שבה נמצאים המאפיינים המשותפים לאדם ולאחרים. היות שלכל אדם יש צורך בזהות חברתית חיובית, האדם שואב זהות זו באמצעות השוואה של הקבוצה אליה הוא שייך עם קבוצות אחרות, וראיית קבוצת הפנים שלו כטובה מקבוצות החוץ. העדפה זו נגרמת בשל המוטיבציה של האדם לראות את הקבוצה שלו כשונה ועדיפה מהקבוצות האחרות, על מנת לתמוך בזהות החברתית שלו-עצמו. הרצון לראות את הקבוצה אליה שייך האדם כחיובית הוא העומד בבסיס ההערר כה העצמית הקולקטיבית עליה "מגן" האדם, למשל כאשר היא מותקפת, על מנת לשמר את הזהות העצמית החיובית שלו. הערכה עצמית קולקטיבית חיובית תורמת לזהות החיובית של האדם, ולכן ירצה האדם להזדהות עם קבוצות שבהן יש לו הערכה עצמית קולקטיבית גבוהה, וסביר כי יתפוס אותן כקבוצות בעלות רמת יישותיות גבוהה יותר. בהתאם לכך נוסחה השערת המחקר הראר שונה, אשר טוענת כי ככל שההערכה העצמית הקולקטיר בית של משתמשי פייסבוק גבוהה יותר בהקשר לקבוצת החברים שלהם בפייסבוק, כך רמת היישותיות הנתפסת של קבוצה זו גבוהה יותר. מחקר זה מתמקד בסוג קבוצות אחד בפייסבוק, קבוצות החברים האישיים של משתמשי פייסבוק. בנוסף לקבוצות אלה, פייסבוק מהווה פלטפורמה גם לקבוצות עניין רבות, קבוצות שאליהן יכולים להצטרף חברי פייסבוק, ובהן בדרך כלל מתנהלים דיונים לגבי נושאי עניין ספציפיים, בדומה לפורומים. יישותיות קבוצות העניין בפייסבוק על פנ יה גבוהה יותר מאשר קבוצות החברים, משום שברוב המקרים יש לקבוצות אלו מטרה ברורה ומוצהרת, שם, תמונה של הקבוצה << "אני מרגישה חברה בעלת ערך בין קבוצת החברים שלי בפייסבוק" בקרוב יהיו מיליארד חברים בפייסבוק. האם ניתן לראות בו תחליף לקבוצות חברים מסורתיות? _60

6 וכדומה, תכונות המגבירות את היישותיות של קבור צות. בנוסף, כל אחד מחברי קבוצות אלה בחר להשתייך לקבוצת העניין, בניגוד לקבוצת חברים שנוצרת ללא כוונה של כל אחד מהמשתתפים בה. חברי קבוצת החברים של החוקר בפייסבוק מטרת מחקר זה היא לבחון את הגורמים המשפיעים על רמת היישותיות הנתפסת של חברי פייסבוק לגבי קבוצת החברים שלהם. השערות מחקר זה הן: ככל שההערכה העצמית הקולקטיבית של משתר משי פייסבוק גבוהה יותר בהקשר לקבוצת החברים שלהם בפייסבוק, כך רמת היישותיות הנתפסת של קבוצה זו גבוהה יותר. ככל שרמת הפעילות של חבר פייסבוק גבוהה יותר, כך רמת היישותיות הנתפסת של הנבדק לגבית קבוצת חבריו גבוהה יותר. ככל שקבוצת חברים של אדם מסויים בפייסבוק גדולה יותר, כך היישותיות הנתפסת נמוכה יותר. במחקר השתתפו 87 נבדקים, 57 נשים ו- 30 גברים, ישראלים בוגרים בגילאי 18-49, אשר להם חשבון פעיל בפייסבוק. הגיל הממוצע של הנבדקים היה הנבדר קים היו כולם חברי קבוצת החברים של החוקר בפייסבוק. לשם איסוף מידע על הנבדקים הופץ ביניהם שאלון, בו נאסף המידע הזה: מידע לגבי רמת השימוש של הנבדק בפייסבוק: מספר החברים, תדירות השימוש, וזמן השימוש בכל פעם. שאלון הערכה עצמית קולקטיבית - הותאם לנושא העבודה, וכולל 14 היגדים כמו: "אני מרגיש חבר בעל ערך בין קבוצת החברים בפייסבוק", "לעיתים קרובות אני מצטער על כך שאני חלק מקבוצת החברים שלי בפייסבוק", "אני מרגיש שאין לי הרבה מה לתרום לקבור צת החברים בפייסבוק אליה אני שייך". שאלון יישותיות הקבוצה הנתפסת - הותאם לנושא העבודה וכולל 12 היגדים כמו: "כמה מלוכדת הקבוצה?", "כמה חשובה הקבוצה לחבריה?", "כמה מאורגנת הקבור צה?". שאלון דמוגרפי: מין, גיל, מצב משפחתי, רמת השכלה ורמת הכנסה. לצורך המחקר נעשה שימוש בדף הפייסבוק על שם החוקר, שבו קיימים 635 חברים. הודעה לגבי השאר לון, עם הפניה להורדת השאלון מגוגל דוקס, פורסמה על ה"קיר" )Wall( בדף הפייסבוק של החוקר. משתמר שי פייסבוק שראו את ההודעה ורצו לענות על השאלון, הורידו אותו, מילאו אותו, ושלחו אותו בחזרה לחוקר מכתובת דואל אנונימית שיוצרה במיוחד למחקר זה. כמו כן הופץ השאלון גם בקרב חברים של קבוצת החבר רים של החוקר. בפרסום המסמך בדף הפייסבוק הופיעה פנייה קצרה )"שלום, אני עורך מחקר העוסק בקבוצות חברתיות בפייסבוק ואשמח אם תיקחו בו חלק. מצורף קישור לשאלון"(. כמו כן, הופיעו בשאלון עצמו פנייה והסבר קצר על המחקר. ואלה תוצאות המחקר טבלה מספר 1 מציגה את הממוצעים, סטיות התקן וציוני המינימום והמקסימום של רמת היישותיות הנתר פסת וההערכה העצמית הקולקטיבית לגבי קבוצת החברים בפייסבוק. כפי שניתן לראות בטבלה, קיים טווח רחב ברמת היישותיות הנתפסת עם סטיית תקן של 1.12, וכמו כן קיים טווח רחב בהערכה העצמית הקולקטיבית עם סטיית תקן של טבלה מספר 2 מציגה את מספר הנבדקים, הממוצעים וסטיות התקן של רמת היישותיות הנתפסת של קבוצת החברים בפייסבוק בכל אחת מרמות הפעילות השונות של הנבדק, שחושבו כסכום של המשתנים: תדירות שימוש וזמן שימוש. ניתן לראות שברמות הפעילות הגבוהות )4.5-6( ממוצע רמות היישותיות גבוה ) ( יחסית לרמות הפעילות הנמוכות יותר )2.5-4(, בהן רמות היישותיות הן לעומת זאת, ניכר שברמות פעיר לות נמוכות אף יותר )1.5,2( ישנה רמת יישותיות גבוהה ) (. על מנת להבין חוסר עקביות זו ברמות הפעילות הנמוכה, נעשה ניתוח של מרכיבי משתנה רמת הפעילות. מניתוח זה עולה, שרמת היישותיות הנתפסת גבוהה יחסית בקרב משתמשי פייסבוק בתדירות של 1-4 פעמים בחודש )3.38(, ובקרב משתמשים המבלים פחות מ- 10 דקות בשבוע בפייסבוק )3.34(. טבלה מספר 3 מציגה את מספר הנבדקים, הממוצעים וסטיות התקן של רמת היישותיות הנתפסת של קבוצת החברים בפייסבוק בכל אחת מרמות גודל קבוצת החברים. ניתן לראות, שרמת היישותיות עולה החל מרמת יישותיות נמוכה מאוד )2.33( בקבוצות קטנות מ- 10 חברים, וכלה ברמות יישותיות גבוהות )3.38( בקבוצות גדולות מאוד )מעל 400 חברים(, אך רמת היישותיות הגבוהה ביותר )3.95( נמצאה בגדלי קבוצה קטנים- בינוניים )11-50(. בבדיקת של המיתאם בין מספר החברים בפייסבוק לבין רמת הפעילות של של האדם נמצא מיתאם מובהק של.)p<0.01( טבלה מספר 4 מציגה את מספר הנבדקים, הממוצעים וסטיות התקן של רמת היישותיות הנתפסת של קבוצת החברים בפייסבוק בכל אחת מקבוצות גיל הנבדקים. ניתן לראות שרמת היישותיות גבוהה משמעותית )4.8( בקבוצת הגיל הנמוכה ביותר )גילאי 18-23( בהשוואה לרמות היישותיות ) ( בכל שאר קבוצות הגילאים. לשם בדיקת השערת המחקר הראשונה נערך ניתוח רגרסיה פשוטה, ונמצא כי ככל שההערכה העצמית הקולקטיבית גבוהה יותר, כך רמת היישותיות הנתפסת קבוצת החברים של אדם בפייסבוק כוללת את האדם עצמו ואת כל חברי הפייסבוק המחוברים אליו ישירות במערכת. הקבוצה מונה בממוצע 130 חברים, ככל הנראה הרבה יותר מרוב הקבוצות החברתיות המסורתיות. ההגדרה שמדגישה את היחסים פנים-אל-פנים תוציא את קבוצת החברים בפייסבוק מהגדרת הקבוצה. בפייסבוק אין יחסים של פנים- אל-פנים >> 61_

7 טכנולוגיה מחקר זה חשוב על מנת לשפוך אור על מאפייני הקבוצות הנוצרות בפייסבוק, קבוצות שעד לפני מספר שנים לא היו קיימות, וכיום תופסות מקום נכבד ביותר בחייהם של אנשים רבים גבוהה יותר 0.32) = R².(F(1,85)=41.447, p < 0.05, לשם בדיקת השערת המחקר השנייה נערך ניתוח שונ ות חד-כיווני ברמת מובהק ות של 5%. ההשערה כי ככל שרמת הפעילות בקבוצת חברים מסוימת בפייסבוק גבוהה יותר, כך רמת היישותיות הנתפסת של קבוצה זו גבוהה יותר - לא אוששה. בניסיון לבדוק אם הוצאת רמות הפעילות הנמוכות )2-4( מהמודל תהפוך את התוצאות למובהקות, נעשה ניתוח שונות חד-כיווני נוסף על הנבדקים עם רמות פעילות גבוהות )5 ומעלה(, אך בכל זאת לא נמצא הבדל מובהק ברמות היישותיות. לשם בדיקת השערת המחקר השלישית נערך ניתוח שונות חד-כיווני ברמת מובהקות של 5%. ההשערה כי ככל שקבוצת חברים של אדם מסוים בפייסבוק גדולה יותר, כך היישותיות הנתפסת נמוכה יותר - לא אוששה. בניסיון לבדוק אם הוצאת קבוצות החברים הקטנות )רמות 1-2( מהמודל תהפוך את התוצאות למובהקות, נעשה ניתוח שונות חד-כיווני נוסף על הנבדקים עם קבוצות החברים הגבוהות )רמות 3 ומעלה(, אך בכל זאת לא נמצא הבדל מובהק ברמות היישותיות. יש מי שכל חבריהם בפייסבוק הם חבריהם האמיתיים לצורך בדיקת השפעת הגיל על רמת היישותיות נערך ניתוח שונות חד-כיווני ברמת מובהקות של 5%, ונמצא אפקט עיקרי מובהק של גיל על רמת היישותיות הנתר פסת {0.05 p.{f(4,61)=3.259,mse=1.134, לשם בדיקת מקור ההבדלים בין קבוצות הגיל בוצע ניתוח המשך לפי מבחן Scheffe ברמת מובהקות של 5%. התוצאות הראו, שרמת היישותיות הנתפסת היא הגבוהה ביותר בקבור צת הגיל הנמוכה )18-23(, והיא גבוהה באופן מובהק מרמות היישותיות הנתפסת בשאר קבוצות הגיל, פרט לקבוצת הגיל הגבוהה )41-49(. לצורך בדיקת השפעת שאר המשתנים הדמוגרפיים )מין, מצב משפחתי, רמת השכלה ורמת הכנסה( על רמת היישותיות הנתפסת נערכו ניתוחי שונות חד-כיווניים ברמת מובהקות של 5%. לא נמצאו הבדלים מובהקים ברמת היישותיות הנתפסת בתלות ברמות המשתנים הדמוגרפיים האחרים )פרט לגיל( שנמדדו במחקר זה. מטרת מחקר זה הייתה לבחון את הגורמים שמשר פיעים על רמת היישותיות הנתפסת של חברי פייסבוק לגבי קבוצת החברים שלהם. ממצאי המחקר מעניקים תמיכה להשערה, כי ככל שההערכה העצמית הקולר קטיבית של משתמשי פייסבוק גבוהה יותר בהקשר לקבוצת החברים שלהם בפייסבוק, כך רמת היישותיות הנתפסת של קבוצה זו גבוהה יותר. לעומת זאת, לא נמצאה תמיכה להשערות לגבי השפעת רמת הפעילות של הנבדק בפייסבוק וגודל קבוצת החברים על היישור תיות הנתפסת. בהקשר לרמת הפעילות של הנבדק בפייסבוק, על פי סקירת הנתונים ניכר כי ישנה עלייה ברמת היישור תיות הנתפסת עם העלייה ברמת הפעילות של האדם בפייסבוק, להוציא משתמשים עם שימוש נמוך מאוד בפייסבוק, שיתכן כי הם משתמשים בפייסבוק רק כפלטפורמה בסיסית לקישור לקבוצת חבריהם האמיר תית, ומכאן תפיסת קבוצה זו כיישותית. כאמור, הבדל היישותיות בתלות ברמת הפעילות בפייסבוק לא נמצא מובהק במחקר זה. בהקשר לגודל קבוצת החברים בפייסבוק, בניגוד להשערת המחקר, על פי סקירת הנתונים ניכר גידול ביישותיות עם גידול קבוצת החברים, להוציא משתר משים עם קבוצות בגודל קטן )11-50 חברים(. גם כאן, ייתכן שנבדקים אלה כוללים בפייסבוק רק את קבוצת החברים האמיתיים שלהם, ומכאן היישותיות הגבוהה. הבדל היישותיות בתלות בגודל קבוצת החברים לא נמצא מובהק. מנצלים את המדיה החברתית להפצת משנתם ממחקר זה ניכר, כי יישותיות של קבוצת החברים של חברי פייסבוק בהחלט קיימת, ובממוצע של כל הנבדר קים היא מעט מתחת לתשובת אמצע הסקלה בשימוש )43.27 על סולם ליקארט בן 7 רמות(; כלומר, הנבדקים תופסים את קבוצת החברים שלהם כקבוצה, ומתייחסים אליה ככזו. למרות זאת, רמת היישותיות הממוצעת שנמצאה במחקר זה נמוכה בהשוואה לרמות יישור תיות של קבוצות אחרות בעלות קשרים חלשים, שבהן רמת היישותיות הממוצעת, כאשר היא מועברת לסולם ליקארט של 7 רמות, היא ניתן להניח, שבבדיקה של היישותיות הנתפסת של קבוצות העניין בפייסבוק תמצאנה רמות יישותיות גבוהות בהרבה משנמצא במחקר זה, בדומה לרמות היישותיות הממוצעות של קבוצות משימה, כדוגמת קבוצות העניין בפייסבוק. בקבוצות אלה, רמת היישור תיות הממוצעת, כאשר היא מועברת לסולם ליקארט של 7 רמות, היא המשתנה שניכר כמשפיע בצורה משמעותית מאוד על רמת היישותיות הנתפסת הוא הגיל. בקבוצת הנבר דקים הצעירים )18-23( נמצאה רמת יישותיות גבוהה בצורה משמעותית מהנבדקים המבוגרים יותר )פרט לנבדקים בגילאי 41-49(. במחקר זה השתתפו נבדר קים בני 18 ומעלה בלבד, בגלל מגבלות טכניות, וניתן לשער כי בבדיקה של משתמשי פייסבוק צעירים יותר יימצאו רמות יישותיות גבוהות אף יותר, שכן לגיל קשר הפוך על יישותיות, ביחוד בגילאים צעירים. לא נמצאו מאפיינים דמוגרפיים נוספים שמשפיעים על רמת היישותיות הנתפסת של חברי פייסבוק. מגבלות מחקר זה עיקרן בקבוצת הנבדקים הקטנה יחסית, שנדגמה באופן לא אקראי מתוך קבוצת החברים << _62

8 של החוקר, כולה בישראל, כך שהנבדקים שבחרו לענות על השאלון שהופץ בפייסבוק אינם בהכרח מייצגים את אוכלוסיית פייסבוק כולה. כל המגבלות הללו מהוות חסם על התוקף החיצוני של מחקר זה. כמו כן, אוכלוסיית בני הנוער בגילאי )פייסבוק מגבילה את גיל הנרשמים ל- 13 באופן רשמי(, שמהווה כ- 11% מאוכלוסיית המשר תמשים בעולם ו- 19% מאוכלוסיית המשתמשים בישר ראל, לא יוצגה כלל במחקר זה. ניתן לשער שבאוכלוסייה זו ניתן למצוא רמות יישותיות גבוהות יותר. בנוסף לבחינה של אוכלוסיית בני הנוער, ניתן לבחון במחקרי המשך גורמים נוספים המשפיעים על היישותיות הנתפסת של קבוצת החברים, כמו, למשל, חדירות גבור לות הקבוצה - עד כמה נוטה אדם מסוים להוסיף חברים לפייסבוק גם אם הם לא באמת בחוג חבריו הקרובים - על רמת היישותיות הנתפסת. כמו כן ניתן לבחון את השפעת היישותיות של קבוצת החברים בפייסבוק על גורמים שונים, כגון העדפת קבוצת החברים, תפיסת קבוצת החברים כדומים אחד לשני, סטריאוטיפים ביחס לקבוצת החברים, התרומה של הקבוצה לאינדיבידואל ועוד. היבט נוסף שניתן לבחון הוא מידת האובייקטיביות שבתפיסת היישותיות של הקבוצה. במחקר זה נבדקה תפיסת היישותיות של אדם לגבי קבוצת החברים שלו בפייסבוק בלבד, אולם כל אדם חבר בקבוצות חברים רבות אחרות )של כל אחד מחבריו(, ומעניין האם תפיסת היישותיות של קבוצות אחרות שונה מתפיסת היישור תיות של קבוצת החברים של האדם עצמו. כמו כן יש לבחון את חוזק קבוצות העניין בפייסבוק, כקבוצות שסביר להניח שמתאפיינות בחוזק רב יותר. מחקר זה חשוב על מנת לשפוך אור על מאפייני הקבוצות הנוצרות בפייסבוק, קבוצות שעד לפני מספר שנים לא היו קיימות, וכיום תופסות מקום נכבד ביותר בחייהם של אנשים רבים. הבנת חוזק קבוצות אלו יכול לשמש למטרות שונות, החל מקידום אינטרסים חברר תיים של קבוצה זו או אחרת, וכלה בקידום אינטרסים עסקיים של גורמי עניין, הרוצים לנצל את המדיה החבר רתית על מנת להפיץ את משנתם. איפיון המאפיינים השונים המשפיעים על חוזק הקבוצות בפייסבוק יכול לכוון את הרוצים להשתמש בקבוצות אלה כפלטפורר מה, לבחור את הקבוצות המתאימות להם ביותר; למשל, על מנת לקדם נושא חברתי מסוים, סביר שנרצה לפנות לקבוצות התופסות את עצמן כגורם מאוחד ומשמעותי. ואגב, גם בפייסבוק ניתן למצוא את "שיר השכונה", אף כי החברים בפייסבוק רחוקים עד מאוד מהחברים שהיו לנו פעם, לפני שנים, בשכונה. פייסבוק מהווה פלטפורמה לקבוצות עניין רבות, קבוצות שאליהן יכולים להצטרף חברי פייסבוק ובהן בדרך כלל מתנהלים דיונים לגבי נושאי עניין ספציפיים, בדומה לפורומים 63_